מעבדות לחירות

אחד הדברים שהרשימו אותי ביותר כשהתחלתי ללמוד את שיטת אלכסנדר היה ההרגשה הנפלאה של יציאה מעבדות לחירות. בשיטה אנחנו לומדים להעריך עד כמה אנחנו עבדים של ההרגלים שלנו. הטכניקה מאפשרת לנו עם הזמן לשנות מערכת היחסים הזאת ולצאת מעבדות לחירות. אמנם, לאחר היציאה הראשונית עלינו להתמודד עם התהליך שמאפשר בנייה מחדש של החירות (לא סתם עשה עם ישראל סיבוב של 40 שנה במדבר) אולם כבר מהשלב הראשוני מרגישים את ההשפעה החיובית של השינוי הזה.

יחד עם זאת גם המצב ההפוך אינו רצוי. עלינו לשאוף להגיע למערכת יחסים פנימית כזאת שבה אנחנו, בדימוי, המנהלים וההרגלים שלנו  הם העובדים שלנו – ולא עבדים שלנו. ההבדל משקף את היכולת שלנו לא לשלוט על ההרגלים (לנצל אותם) אלא למשול בהם (להשתמש בהם), כמו שכתוב:

לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ

2 Responses to מעבדות לחירות

  1. טל הגיב:

    מני
    לא הבנתי את ההבדל בין לשלוט על ההרגלים שלנו ולמשול עליהם.
    אשמח לקבל דוגמא.

    • menylevy הגיב:

      להסכים על כך שיש הבדל – זה כבר הישג. לדעתי מערכת יחסים שיש בה שולט ונשלט היא מערכת שלילית שמאופיינת בכך שהשליט מנצל את הנשלט. לדוגמה קח כל אחד מהשליטים במדינות מסביבנו. היום הם מתחילים להבין שמנצלים אותם ומתקוממים. מערכת יחסים של מושל ונמשל היא מערכת חיובית שבה גם אם למושל יש סמכות על הנמשל הוא לא מנצל אותו אלא נמצא במערכת שבה שני הצדדים מרוויחים. הדוגמה שעולה לי בראש היא מושל (governor) במדינות ארצות הברית, שם המושל משמש גם כנציג של האזרח מול המדינה.

      כשאנחנו רוצים "לשלוט על עצמנו" כדאי להתייחס גם לכך ש א) גם כך יש בנו שליטת יתר ב) כדאי יותר לחשוב במונחים של שימוש בעצמי ו-ג)לפתח יותר את הבקרה ופחות את השליטה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: