לאחרונה בזמן שיעור עלה הנושא של מנוחה. שאלתי את התלמיד מהי לדעתו מנוחה. הוא אמר 'רפיון מלא'. אמרתי 'טוב' והמשכתי בשיעור.
מאוחר יותר באותו יום התפניתי לברר עם עצמי פעם נוספת מהי מנוחה, מאחר שבשיטת אלכסנדר יש למנוחה מקום מרכזי. בהתחלה הופתעתי שאין לי מיד הגדרה ברורה למנוחה. מעט אחר כך התחילה להתבהר לי התמונה. מה שעזר לי בכך הייתה ההבנה שמנוחה היא מושג יחסי, ולכן אפשר להיות במנוחה יחסית בכל מני תנאים. כך שאפשר להגדיר מנוחה כך:
להיות ברמת מתח שמתאימה לתנאים הנוכחיים
המושג מנוחה הוא מושג יחסי במובנים הבאים:
1. יחסית לתנאים הנוכחיים (המציאות המשתנה). כלומר, אני נינוח יותר על הספה בסלון מאשר כשאני עושה סקי במורד המדרון. בשני המקרים אני יכול להיות במנוחה! אבל במקרה השני ברור שמתאים יותר שאהיה ברמת מתח גבוהה יותר, רמה כזאת שלא תחשב מנוחה אם אני יושב על הספה בסלון.
2. יחסית לעצמי בתנאים ספציפיים. כלומר, גם כשאני גולש במורד המדרון אני יכול להיות במנוחה יחסית (לעצמי) או יכול להיות במאמץ יתר. במקרה הראשון אמנם אני ברמת מתח גבוהה לתנאים אחרים אבל כשאסיים את היום לא אהיה מותש. במקרה השני יתכן שיהיו לי התכווצויות שרירים בסוף היום ולא אוכל לגלוש למחרת בגלל מאמץ יתר של הגוף.
3. יחסית לעצמי בזמן. עם הזמן אני מגלה שאני יכול להיות יותר במנוחה גם כשאני על הספה בסלון, לעומת, נאמר, לפני שנה או לפני שעה.
4. יחסית בין אדם לאדם בתנאים ספציפיים. שני אנשים שנמצאים באותם תנאים בדרך כלל יהיו ברמות מתח שונות.
באותה הזדמנות התברר לי דבר נוסף: הרפיון מתייחס למנוחה בערך כמו שמאמץ מתייחס למנוחה. כלומר כשמדברים על מנוחה אפשר להגדיר סקלה של:
מאמץ יתר——————–[מנוחה]——————–רפיון יתר
לאזור שבין 'רפיון יתר' ל'מנוחה' אפשר לקרוא 'רפיון'
לאזור שבין 'מאמץ יתר' ל'מנוחה' אפשר לקרוא 'מאמץ'
המנוחה היא אזור על הסקלה ולא נקודה בודדת.
לנקודה הקיצונית ביותר מימין אני קורא גם 'התקף לב'. זוהי נקודת המאמץ המקסימלית של האדם, שמשתנה כמובן מאדם לאדם.
לנקודה הקיצונית ביותר מצד שמאל אני קורא גם 'מוות'. זוהי הנקודה של רפיון מוחלט או חוסר מתח מוחלט. ללא מתח אין חיים. נקודה זו היא כמובן קבועה.
הסקלה הזאת היא יחסית כי היא שונה מאדם לאדם וגם שונה בתנאים שונים עבור אותו אדם.
בחברה הישראלית רובינו נמצאים בצד ה"מאמץ" על הסקלה ולכן בדרך כלל הכיוון הרצוי הוא הפחתת מתח.
בטכניקת אלכסנדר אנחנו לומדים להשתמש בגוף שלנו בפחות מאמץ וכך להתקרב יותר למנוחה – גם בתנועה וגם במצבים נייחים. עוד אנחנו לומדים להבחין מוקדם יותר מתי אנחנו נמצאים במאמץ יתר או ברפיון יתר ואז לבצע החלטה שקולה באם אנחנו רוצים להמשיך ולהיות במצב הזה או לשנות כיוון.
מני לוי שיטת אלכסנדר טכניקת אלכסנדר 