מני לוי שיטת אלכסנדר טכניקת אלכסנדר

לפני כמה ימים דפדפתי בספר התנך ובמקרה פתחתי בספר משלי. החלטתי לא להמשיך הלאה.  משהו בעמוד משך את עיני. נראה לי שזה היה המבנה החיצוני המיוחד של העמוד שהיה מסודר בשתי עמודות כשכל עמודה מכילה תובנה ברורה אחת. החלטתי לקרוא את העמוד מראשיתו וגיליתי שם משפט שמתאים במיוחד לרוחה של שיטת אלכסנדר. במשפט נאמר:

טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר

הפירוש שלי למשפט:
בארך אפיים לדעתי הכוונה לסבלנות. "אורך האף" הוא משך הזמן שבו אנחנו לא מאבדים את הסבלנות. או, במונחים של אלכסנדר, משך הזמן בו אנחנו יכולים לעמוד בפני גירוי לפני שאנחנו מגיבים כפי שאנחנו רגילים להגיב.

הפתיע אותי ושימח אותי שמשלי נותן לסבלנות מעמד גבוה יותר מגבורה מאחר שאחד הדברים שמתפתחים אצלי בשיטת אלכסנדר הוא הסבלנות.

מושל ברוחו נוגע כבר ממש בבסיסה של שיטת אלכסנדר – היכולת למשול בהרגלים שלנו. הכותב משתמש במושג "מושל" שמתפרש אצלי כמושג חיובי – היכולת שלנו לנהל את ההרגלים שלנו מתוך כבוד ולא לנסות "לשלוט" עליהם. הדגש המרכזי כאן הוא, לדעתי, על היכולת שלנו להפנות את המשאבים שלנו פנימה במקום החוצה ולהעדיף מימוש עצמי (למשול ברוחנו) על פני מימוש חיצוני (ללכוד עיר).

עד לפני כמה שנים שתיתי קפה. לא הייתי מ'המכורים הרציניים', רק שתיים שלוש כוסות ביום. יום אחד החלטתי להפסיק לשתות קפה ולהפסיק לצרוך קופאין בכלל.

במשך שלושת השבועות של הגמילה סבלתי מכאבי ראש מדי יום, בעיקר בשעות אחר הצהריים, כשהגיע זמן הכוס השנייה. לפעמים, כשכאב הראש הציק לי במיוחד הייתי שותה כוס תה וכאב הראש היה עובר. כך גם ידעתי שזוהי הסיבה לכאבי הראש. אחרי שלושה שבועות נגמלתי מקפה ומאז אני לא שותה יותר מכוס קפה אחת בשבוע.

מדי פעם, כשאני מספר שאני לא שותה קפה, שואלים אותי מה הסיבה וגיליתי שלכל אחד אני נותן תשובה אחרת. לחלק אני אומר שזה למען הבריאות. ואמנם, היום אני לא מבין למה שמישהו ירצה להכניס לגוף שלו משקה כזה, במיוחד קפה שחור שמריח כל כך נהדר (לפעמים אני הולך אחרי שובל הריח הזה, עד שאני מגיע למי שאוחז בכוס ואומר להם אח, איזה ריח מדהים) אבל נראה לי כמו רעל מרוכז.

לאחרים אני אומר שזה בגלל שקפה מעורר אותי ומפריע לי לישון. זה נכון. היום, כשאני שותה כל כך מעט לכל כוס קפה יש השפעה כל כך חזקה עלי שזה מפחית לי את שעות השינה לפחות בשלוש שעות באותו יום, ואני מודה שאת השורות האלה אני כותב ב12 בלילה, תחת ההשפעה של כוס קפה ששתיתי היום בשלוש אחה"צ.

לחלק מהאנשים אני אומר שלשתות קפה זה כמו לצרוך כל סם אחר ואני לא מעוניין בזה. לאחרים אני אומר שלשתות קפה זה לרמות את עצמך. זה מזכיר לי משהו שקראתי מדברי חז"ל:

את הבורא – אי אפשר לרמות
את החכם – קשה לרמות
קהל אין לרמות – אין קהל שוטה
לרמות יתכן רק את עצמו. ומה חכמה יש כאן, לרמות את השוטה?

ואכן, אין לי עניין לרמות את עצמי – כשאני עייף אני מעדיף לטפל בעייפות על ידי מנוחה. כל דרך אחרת פירושה לרמות את הגוף שלי. כשאני כותב את השורות האלה אני נזכר בגילוי שהיה לי לפני כחצי שנה, אחרי שבלילה הבחנתי שאני לא מצליח להירדם, למרות שאני עייף, ואז נזכרתי ששתיתי כוס קפה בצהריים. זה הוביל אותי לגילויים לגבי עירות, עירנות ועייפות:

1. אלכוהול מפחית בעירנות ולא תמיד בעירות. אלכוהול יכול לפעמים לעורר אבל תמיד מפחית בעירנות.
2. קפה מגביר את העירות ולא מפחית בעייפות! ולכן קפה אינו טיפול יעיל בעייפות אלא יכול רק לשמש כמעורר (למרות שכמו כל סם השפעותו הולכת ופוחתת ועם הזמן נדרשת כמות גדולה יותר לקבל את אותו אפקט)
3. תיתכן עירות מוגברת ביחד עם עייפות מוגברת ועירנות מופחתת. זה, למשל, האפקט של לילה של וודקה עם רד בול.

בכל הסיבות האלה יש משהו מין האמת. יחד עם זה, לאנשים קרובים אני נותן את הסיבה הבאה, שהיא לדעתי קרובה יותר לסיבה המקורית, וגם אולי מסובכת יותר להסבר: אחרי שנים של עיסוק מוגבר בהרגלים, בהבחנה בהרגלים, בסיבות להרגלים ובשינוי הרגלים, במשך הזמן גיליתי שכשאני מכין לי כוס קפה אני לא יודע אם אני עושה את זה בגלל שכך אני רגיל או בגלל שבאותו רגע אני רוצה לשתות קפה או אולי בכלל בגלל שאני צריך עכשיו קפה. פשוט אין לי מושג למה אני עושה את זה. את זה לא הייתי מוכן לקבל. אם אני עושה משהו אני רוצה לפחות לדעת למה אני עושה את זה. והאמצעי היחיד שחשבתי עליו שבעזרתו אוכל לגלות את הסיבה הוא ראשית להפסיק לשתות קפה בכלל. אחרי שאשתחרר מההרגל אוכל להחזיר לעצמי את חופש הבחירה ואוכל בכל יום ובכל שעה להחליט אם מתאים לי עכשיו לשתות קפה או תה או מים או אולי לא לשתות בכלל, בהתאם לרצון שלי ובהתאם למציאות הנוכחית. במילים אחרות, לפעול מתוך שיקול דעת ולא כאוטומט. זוהי, כפי שכתב פ.מ. אלכסנדר, מורשתו העליונה של האדם (זוהי גם כותרתו של ספרו הראשון, אותו תרגמתי לעברית ומקווה להוציא לאור במהלך השנה הנוכחית).

אפשר להגיד אם כך שהסיבה הראשונית לכך שהפסקתי לשתות קפה לא קשורה לקפה בכלל אלא להרגל של שתיית קפה. רק אחרי שהשתחררתי מההרגל גיליתי את היתרונות הרבים שיש בהפחתת הצריכה של קופאין, כמו גם את היתרונות השונים של שימוש בקפה התנאים המתאימים. אני יכול עוד לומר שאחת התוצאות היא שבאחת בלילה, במקום לישון אחרי יום עמוס בהתחיל בחמש בבוקר, אני כותב את השורות האלה. אם זה יתרון או לא – אתם תשפטו.

דבר אחרון
יש בטח מי שיקרא את הרשומה הזאת (או את חלקה) ויגיד לעצמו "מה זה השטויות האלה? איזה מין בן אדם מתעסק בדברים כאלה טריוויאלים ולא חשובים. שישתה, שלא ישתה, מה זה מעניין ומה זה בכלל משנה?" לאותו אדם אני אומר שהוא או היא בוודאי פועלים כך, כאוטומט, ברוב התחומים בחייהם, משתיית קפה דרך עישון, הרגלי אכילה ושינה, הרגלי תנועה, החזקות שריריות, תנוחות עמידה וישיבה ועד לקבלת החלטות מהותיות בחיים. שיטת אלכסנדר מאפשרת לנו לפתח את היכולת לעבור מתגובה מורגלת לתגובה מודעת ושקולה וכך לשפר את הבריאות ואת איכות החיים שלנו.